הגיע תורם של ספקיות האינטרנט למחות

נטוויזן יוצאת נגד החוק שעבר בקריאה טרומית שלפיו יחסמו אתרים למבוגרים בלבד והאפשרות להיכנס אליהם אך ורק לאחר זיהוי המשתמש דרך טביעת אצבע

וזה נוסח המכתב ששלחה נטוויזן לוועדה

הצעת חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים בישראל, התשס"ו -2006
נטוויז'ן-ברק, ספק הגישה לאינטרנט הגדול בישראל, שוללת מכל וכל את הצעת הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים בישראל, התשס"ו -2006 וכל ניסיון אחר לאסור בחוק על גישה למידע ברשת האינטרנט.
אין פסול שלא דבק בהצעת החוק: היא פוגעת בזכויות חוקתיות וסותרת עקרונות מקודשים לדמוקרטיה הישראלית. היא אינה מידתית, מעורפלת, ובלתי-מעשית. היא בלתי-נחוצה, בלתי-ישימה, מעמיקה פערים חברתיים ותוצאתה הוודאית פגיעה קשה בכלכלת המידע של ישראל. משכך, להצעת החוק השלכות קשות וחמורות על דמותה של ישראל כחברה מערבית מודרנית.
הצעת החוק פוגעת בזכויות חוקתיות
הצעת החוק, אם תתקבל, תפגע פגיעה אנושה בחופש הביטוי, הכולל את החירות לצרוך מידע כדי לעצב השקפת עולם[1]; היא תשייך את ישראל לרשימה אפלה של מדינות המונעות מאזרחיהן גישה חופשית לרשת האינטרנט, ובהן סעודיה, צפון-קוריאה, בורמה וסין – כולן בעלות משטרים טוטאליטריים.
הצעת חוק המיועדת כביכול להגן על קטינים מפני תוכן מזיק באינטרנט, דורשת הקפדה על מידתיות. הצעת החוק אינה מידתית בכל אחד מאלה –
§ ההצעה משתמשת במונחים עמומים ורחבים עד בלי די –
o הדיבור "מין" אינו מוגבל למיניות אנושית, לדוגמה; הוא כולל אתרים המספקים מידע שעניינו מחלות מין, מין בטוח, מנגנוני רביה ביולוגיים ועוד; אתרים העוסקים בסרטן השד ומראים צילומים וציורים של הגוף הנשי; אתרי אמנות הכוללים צילומים של יצירות מופת כדוגמת "דויד" של מיכאלאנג'לו, וכדומה;
o הדיבור "אלימות" רחב באותה מידה. הוא מציב בפני ספק האינטרנט אתגר בלתי אפשרי. לדוגמה: האם אתר שעניינו זוועות שביצעו הנאצים ביהודי אירופה הוא אתר שעניינו אלימות? האם ידיעה חדשותית על מחבל מתאבד שהתפוצץ בפתח קניון היא ידיעה שעניינה אלימות? ומה בדבר ידיעה על גבר שרצח את אשתו והתאבד? וכן הלאה והלאה.
§ ההצעה מבקשת להגביל פעילויות שאינן אסורות בדיני מדינת ישראל (קרי, הן מותרות) - צפיה בתוכן מיני, אלימות והימורים;
§ ההצעה מבקשת לכפות את איסוריה באמצעות סנקציות פליליות;
[1] "כדי שהאזרח יוכל ליהנות מחירותו להחליף דעות, דרושה לו גם החירות להחליף ידיעות ולגשת ללא מעצור למקורות האינפורמציה שברצון אזרחים אחרים לספק לו... רק בדרך זו הוא יכול ליצור לעצמו דעה עצמאית ככל האפשר על אותן שאלות העומדות ברומו של עולם החברה והמדינה, שההכרעה עליהן נתונה בסופו של דבר בידיו..." (בג"צ 243/62 אולפני הסרטה ישראל בע"מ נ' גרי ואח', פ"ד טז 2407, 2415; צוטט בהסכמה בבג"צ 243/82 זכרוני נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד לז (1) 757, 765)

§ הצעת החוק מפקידה שיקול דעת צנזוריאלי בידי גורמים פרטיים ותוצאתה תהיה בהכרח חסימת יתר של מידע ותוכן באינטרנט, שכן גוף פרטי יטעה לעולם לחסום ולא להסתכן באובדן רשיונו או בסנקציות אחרות שבהצעת החוק.
הצעת החוק אינה נחוצה
הצעת החוק אינה נחוצה, שכן הרוצה למנוע מילדיו גישה לתכנים מזיקים ברשת האינטרנט יכול לעשות כן כבר עתה בלא חוק באחת הדרכים שלהלן –
"רשימה שחורה" - סינון לאתרים בחינם (באמצעות תוכנות ייעודיות) או כשירות המסופק על-ידי כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל במחיר שווה לכל נפש. רשימה שחורה מתירה גישה לכל אתר למעט אתרי מין ואלימות שהגישה אליהם נחסמה;
"רשימה לבנה" – שירות שיזם ועד הרבנים לתקשורת במטרה לאפשר לחברי העדה החרדית ליהנות ממידע אלקטרוני ובו נאסרה הגישה לכל אתרי האינטרנט, למעט אתרים שהותרו במפורש לאחר חקירה ובדיקה;
זאת ועוד, בעצם הימים האלה מקיים איגוד האינטרנט הישראלי פעילות של הסדרה עצמית שבה נוטלים חלק כל ספקי הגישה לאינטרנט והאתרים המובילים בישראל, במטרה לעצב וליישם כללים וולונטריים להגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני.
הצעת החוק תעמיק את הפער הדיגיטלי
הטכנולוגיות הנזכרות בהצעה – יקרות מאד. הן אינן נמצאות בשימוש רווח בעולם. תוצאת ההצעה תהיה אפוא התייקרות דרמטית במחיר הגישה לאינטרנט. מי שיסבול מהתייקרות זו הן משפחות מעוטות יכולת. הגישה לאינטרנט תהיה אפוא נחלתן של השכבות המבוססות בחברה – וזאת עוד בטרם הזכרנו את הבלאי של אמצעים טכנולוגיים הנזכרים בהצעה, הצורך להחליפם מעת לעת מחמת תקלות, הצורך לדעת כיצד משתמשים בהן ועוד.
הצעת החוק אינה ישימה
הצעת החוק מתעלמת מן העובדה שבאינטרנט יש עשרות ומאות מיליוני אתרים, המתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה ביותר. לא ניתן לדעת מראש אילו אתרים כוללים איזה מידע. אפשר שאתר כשר לגמרי יכיל מידע שעניינו אלימות (לדוגמה: כתבה עתונאית על פיגועי התאבדות, על מלחמת כנופיות, על סרטי-זוועה וכיו"ב) או מין (לדוגמה: כתבה על שיעור הנדבקים באיידס במדינות מתפתחות). אין שום דרך ריאלית לעקוב אחר מידע המשתנה לעתים כה תכופות. התוצאה תהיה התרת גישה למידע אסור ובעקבות זאת להשתת עונשים על ספקי הגישה לאינטרנט רק מפני שאינם יכולים מלכתחילה לזהות את המידע ולמונעו.
יתר על כן, הצעת החוק אינה קובעת מי יספק את אמצעי הזיהוי הפיסי, למי עליו לספקו, כיצד יזהה את מקבל האמצעי, מי יישא בעלות האמצעי ועוד.
הצעת החוק תפגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל
תעשיית המידע הישראלית הינה הקטר הדוחף קדימה את הכלכלה הישראלית זה כעשור ויותר: לא ניתן לקיים חברת-מידע כאשר החוק הישראלי אוסר על גישה למידע. לחוק תהיה השפעה דרמטית על נגישותה ועל צביונה של ישראל כחברה מודרנית מוטת מידע, המשתלבת בהתפתחויות המדעיות הטכנולוגיות והחברתיות של המאה ה-21. מעבר לכל דבר אחר, תוצאת החקיקה תהיה אפוא פגיעה חריפה בכלכלה הישראלית.
סוף דבר
טוב תעשה כנסת ישראל אם תסיר מעל סדר יומה את ההצעה.